Oolacile ו-Funtcase בישראל: עוד ערב גדול של סצנת הבייס

שניים מהשמות הגדולים בסצנת הבייס העולמית הופיעו מול כ-400 איש במועדון ה"גגרין" בערב נהדר שהראה את ההתקדמות הנהדרת של הסצנה בארץ • נכנס לקצב

בסוף השנה שעברה כתבתי על מגמות מרכזיות בסצנת ה-EDM הישראלית. אחת המגמות הבולטות שציינתי היא התחזקות סצנת הבייס המקומית, שבשנה שעברה הראתה התקדמות משמעותית וחזרה סוף סוף למרכז הבמה. שנת 2018 הייתה גדולה אפילו יותר וראינו בישראל שמות שעד לפני שנה מעריצי הבייס יכלו רק לחלום עליהם.

אמנים כמו Virtual Riot, Barley Alive ו-Pixel Terror הגיעו מלווים בבאסים כבדים במיוחד כשם מרשמלו והצ'יינסמוקרס הציגו סטים מלאים בדאבסטפ שזכו לתגובות טובותת. בנוסף לכך ראינו עוד ועוד אמנים ישראלים חדשים בסצנה המקומית.

בחמישי האחרון הסצנה הישראלית חגגה הישג נוסף כשהפעם היו אלה Oolacaile ו-Funtcase שהגיעו למועדון ה"גגרין", אליו הגיעו כ-400 איש.

בייס.קאמפ
 

בייס.קאמפ (צילום: עמית מזרחי )

 

את הערב פתחו Mad Burgerz המוכשרים בסט בק טו בק עם A!nt That All. האמנים הצעירים הראו הרבה כישרון בסטים קודמים שלהם וגם כאן עשו עבודה טובה בלחמם את האווירה. זה לא היה הסט הטוב ביותר שלהם עד כה ולעיתים החיבור הרגיש לאטבעי, אבל ברגעים הטובים של הסט (במיוחד בחלקו האחרון) היה אפשר לשמוע כמה כישרון יש שם. הבק טו בק של Tetrix Bass ו-Dubhead המנוסים עבד טוב יותר. החיבור בין השניים הוכיח את עצמו כבר בעבר וגם כאן קיבלנו עוד סט מצוין ומגוון. נקודה מעניינת לציון בשני הסטים היא ששמענו גם קטעים מקוריים מצוינים ואם לשפוט לפי אותם קטעים, האמנים האלה בהחלט בכיוון הנכון.

האמן הבינלאומי הראשון שעלה לבמה היה Oolacile, DJ שעשה קפיצת מדרגה משמעותית בשנה האחרונה ומזוהה עם הגל החדש של הדאבסטפ. הסט של הכישרון הצעיר היה מאוד מבולגן ופיצל את הקהל לשתיים: מצד אחד, אנשים שמגיעים מה-EDM והדאבסטפ ה"רך" יותר, שלא ידעו ממש איך לאכול את זה ומצד שני האנשים שמגיעים מהרידים, שנהנו מכל שנייה. כמישהו ששייך למחנה הראשון התחושה שלי הייתה שהוא לא בדיוק יודע איזה סיפור הוא רוצה להעביר בסט. עם זאת, חלק לא מבוטל מהקטעים שניגן בסט היו מצוינים והראו למה הוא נחשב לאחד השמות הכי חמים בסצנה כרגע.

 Oolacile בישראל
 

Oolacile בישראל (צילום: עמית מזרחי )

 

גם הסט של Funtcase, שחזר לכאן בגדר אגדת דאבסטפ היה מבולגן אבל בניגוד לבלאגן של Oolacile זה הרגיש מכוון. האמן הגדול יצר סט שכולו מסע לא כרונולוגי בתחנות שונות בהיסטוריה של הדאבסטפ. מצד אחד זה קרץ לאנשים שנמצאים בסצנה עוד מהתקופה ושמעו את הטראקים בזכותם התאהבו בסצנה וכן לקהל החדש יותר, שנהנה מקטעים עדכניים מעולים.

האנרגיות המטורפות של Funtcase לצד היכולת שלו להשאיר את הקהל בתוך הסט כל הזמן הפכו את הסט שלו לאחד מהטובים ביותר שנראו כאן השנה לא רק בסצנת הבייס אלא בז'אנר האלקטרוני בכלל. סיום הסט של האגדה הבריטית היה לא פחות מושלם והסטנדינג אוביישן לו זכה בסוף הסט היה מוצדק.

-Tuckfield עלה לסט סגירה שובר שאם יורשה לי לציין משמיעה חלקית, נשמע טוב יותר מזה של Oolacile, שהיה קרוב אליו מאוד בסגנון וסגר עוד ערב נהדר של בייס בשנה חלומית שעדיין לא נגמרה.

 Funtcase בישראל
 

Funtcase בישראל (צילום: עמית מזרחי )