הביטלס על הגג, גטי אימג'בנק

עלו על הגג: חוזרים להופעה האחרונה של הביטלס

היום זמרים חולמים למלא אצטדיונים, אבל ההופעה האחרונה של הביטלס היתה רחוקה מזה. אתמול (שבת) מלאו 47 שנים להופעה ההיא על הגג. חזרנו להופעה ולמחוות שהגיעו בעקבותיה

בסערת הביטלמניה של שנות השישים, אף אחד לא ציפה שארבעת המופלאים יפסיקו להופיע. חיפושיות הקצב, עם תסרוקות הפוני, החליפות המהוגנות והיה-יה-יה, שינו פאזה והסתגרו באולפנים ליצירת מוזיקה מורכבת יותר מאובלדי אובלדה. אלא ששלוש שנים לאחר ההופעה האחרונה, עלו חברי הביטלס על גג אולפני אבי רוד, כאשר זו היתה הופעתם האחרונה בהחלט. אתמול מלאו 47 שנים להופעה ההיא, ונדמה שהשראתה על עולם הפופ מעולם לא חדלה להשפיע.

היו אלה הימים שאחרי האלבום הלבן. בימים ההם, האווירה בין חברי הלהקה היתה מתוחה עד בלתי נסבלת עם כל המחלוקות סביב. היה אפשר כבר להריח את הסוף, אלא שהיה חסר אקורד סיום שישאיר רושם בל יימחה, ומי כמו החיפושיות ידעו אקורד סיום מהו (A Day in a Life, מישהו?). פול מקרטני היה אז אולי החיפושית היחידה שרצתה לחזור לעמוד מול קהל, מה שעורר את התנגדותו העזה של ג'ורג' הריסון. בצר לו, המיר פול את התוכנית בהצעה להקליט אלבום בשם "Get Back", שיחזיר את הלהקה לשורשים של הרוק ויוקלט כולו בלייב באולפן, בהקלטות שיתועדו בסרט לטלוויזיה. גם רעיון זה כמעט עלה בתוהו, אלמלא הצטרף אליהם ברגע האחרון הקלידן בילי פרסטון. אחרי הכל, לאף אחד לא היה נעים לריב לידו כך שמיד נכנסו למוד של מקצוענות.

אלא שבכל זאת היה משהו חסר, בוודאי כאשר מצטלמים לסרט האחרון, ואולי גם לאלבום האחרון. אז אם לא עומדים מול קהל, עומדים מעליו. כך, ב-30 בינואר 1969, עלו חברי הביטלס על גג אולפן ההקלטות "אבי רוד", כאשר ג'ון לנון מנסה להתגבר על הקור של סוף ינואר עם המעיל של יוקו, ואילו רינגו מתעטף במעיל של אשתו מורין, והופיעו בפעם האחרונה. בלי אישור, כמובן, ובספונטניות מוחלטת, כך שמלחץ ההמון הצובא ברחוב נאלצה המשטרה להגיע ולפזר את החגיגה. כך הוסיפה המשטרה הלונדונית להופעה ההיא נופך אייקוני שגם כך השתווה לה מלכתחילה. ההופעה האחרונה.

לאחר ההופעה ההיא גנזו הביטלס את חומרי ההקלטה, עד שעברו למפיק פיל ספקטור שהוסיף עיבוד תזמורתי ויצר את אלבומה האחרון של הלהקה, "Let It Be", אלבום שליווה את הסרט בעל אותו השם. מה שנותר מאז הוא זיכרון למעטים, ומיתולוגיה לרבים, מיתולוגיה שהיוותה מקור לא מבוטל לאינספור חיקויים ומחוות. בראש ובראשונה לפול מקרטני עצמו, שערך שיחזור של הופעת הלהקה על גג תיאטרון "אד סאליבן", לשמחת העוברים והשבים, כחלק מתוכניתו של דיוויד לטרמן.

גם להקת U2 ביצעה הומאז' להופעה בקליפ לשירה "Where the streets have no name".

להקת Red Hot Chili Peppers בחרה אף היא לחזור באלבום נוסף עם קליפ שצולם על גג למרגלות חוף ים בלוס-אנג'לס.

בסיום הסרט "Across the Universe" - מחזמר בהשראת סיפור הלהקה - עולות הדמויות על הגג במעין שיחזור של ההופעה על גג אבי רוד, וכמובן נעצרות על-ידי המשטרה.

ואילו אצלנו, להקת "משינה" הודיעה על קאמבק במסיבת עיתונאים שנערכה על גג מלון דן בתל-אביב, שלאחריה הופיעה במספר שירים. כמוה גם להקת "איפה הילד", בקליפ לשיר "מה שעובר עלי".

והיו כאלה שערכו מחווה מיוחדת להופעה ההיא, עם השירים המקוריים, כמו ההופעה שהתקיימה על גג האוזן בר בבית האוזן השלישית בתל-אביב, עליו הצטופפו מוזיקאים מקצוות האינדי הישראלי לרגל צאת אלבומי הביטלס מחדש על-גבי תקליטים, ושיחזרו את הופעתם של הביטלס. וכך גם נפתח פסטיבל הביטלס בחולון, אמנם עם שירים אחרים של הלהקה, אך הגג הוא עדיין גג.